מגדל היובל
מגדל היובל נמצא בדרך מנחם בגין 144 בתל אביב, בצומת עם רחוב קפלן ובקצה המזרחי של מתחם שרונה. הבניין בן 36 קומות, וההיצע שיש בו כרגע נע בין 350 ל-6,000 מ"ר. מדובר בשלושה שטחים שונים לחלוטין זה מזה: קומה גדולה בחלק הגבוה של הבניין, שטח קטן ומחולק לחדרים בקומה גבוהה אחרת, ושטח רציף גדול במיוחד באמצע המגדל שאפשר לצמצם או להרחיב. כולם פנויים לכניסה מיידית או קרובה, וכולם יושבים באותו בניין שרוב הציבור מכיר בשם מגדל קריית הממשלה.
מי בנה את מגדל היובל, ומי יושב בו היום
המגדל תוכנן על ידי פלג אדריכלים, נבנה על ידי אפריקה ישראל ומנרב, ואוכלס בשנת 2005. התוכנית המקורית הייתה נמוכה יותר, ורק אחרי שאושרו זכויות בנייה נוספות תוך כדי העבודה הבניין הגיע לגובה שלו היום. זו הסיבה לצורה החריגה שלו: גליל זכוכית עגול שמחובר לאגף מלבני מחופה אבן, שני חלקים שנראים כאילו תוכננו בשתי תקופות שונות.
מי שיושב בבניין קובע את האופי שלו הרבה יותר מהחזית. חלק ניכר מהשטח מוחזק בידי גופי ממשלה: משרד הפנים, משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון ומשרד הבריאות. מכאן הכינוי קריית הממשלה, ומכאן גם הקצב היומי בלובי ובמעליות, שהוא של בניין ציבורי עם קהל מתחלף ולא של מגדל הייטק סגור. הבעלות עצמה מפוצלת, וקרן הנדל"ן המניב ריט 1 מחזיקה 50% מהמגדל יחד עם שותפתה. שוכר פרטי שנכנס לכאן מקבל שכן יציב שלא מתכנן לעזוב, וזה ההבדל המעשי בין הבניין הזה לבין מגדל שמתרוקן ומתמלא כל כמה שנים.
השטחים להשכרה במגדל היובל: מחיר, דמי ניהול וחניה
טווח המחירים בבניין רחב בצורה חריגה. הבקשה נעה בין 140 ל-350 ש"ח למ"ר, והפער הזה אינו מיקוח אלא הפרש אמיתי בין שטח גדול ורציף שנמסר כמו שהוא לבין שטח קטן, מחולק ומוכן לכניסה בקומה גבוהה. ככל שהשטח גדול יותר והגמר בסיסי יותר, המחיר למ"ר יורד. דמי הניהול בבניין הם 19 ש"ח למ"ר, ומקום חניה נמכר בנפרד ב-1,100 ש"ח לחודש.
החניון עצמו הוא נכס בפני עצמו באזור הזה. הוא תת-קרקעי וגדול, והוא משמש גם את באי מתחם שרונה, כך שהוא מתמלא בשעות היום ולא רק בשעות העבודה. מי שמביא צי רכבים או מארח לקוחות בקביעות צריך לסגור את מספר המקומות מראש ולא להניח שיימצא מקום פנוי בהמשך. את שטח הקומה הטיפוסית במגדל אי אפשר לנקוב במספר: אין מקור אמין שפרסם אותו, והנתונים שכן פורסמו על השטח הכולל של הבניין סותרים זה את זה.
המיקום: צומת קפלן ובגין, ומה יש מסביב
המגדל יושב על הפינה של דרך מנחם בגין וקפלן, בנקודה שבה נגמר מתחם שרונה ומתחיל ציר בגין. תחנת רכבת השלום נמצאת ממש ממול, מעבר לכביש, ומחלף השלום מחבר את הבניין לאיילון בלי לעבור דרך רחובות פנימיים. מי שמגיע ברכבת מהשרון או מהשפלה מגיע לדלת בלי החלפה אחת, וזה הפרט שמשנה את מפת הגיוס של חברה שמעסיקה עובדים מחוץ לתל אביב.
מסביב יש את מה שמתחם שרונה נותן: שרונה מרקט, שדרת המסעדות, קניון שרונה וגני שרונה עצמם, הכל במרחק הליכה בלי לחצות צומת גדול. מהצד השני של הבניין מתחילה קריית הממשלה עם בתי המשפט והמשרדים הציבוריים, כך שעורך דין, יועץ או ספק שירות שעובד מול גופי ממשלה מקצר כאן את היום שלו בצורה שקשה למדוד בכסף אבל קל להרגיש. החיסרון של אותו מיקום הוא העומס: בשעות הבוקר והצהריים הצומת הזה עמוס, והכניסה ברכב פרטי בשעות השיא איטית.
איך מגדל היובל נראה מבחוץ, ואיך הוא נראה בפנים
מבחוץ הבניין הוא גליל זכוכית כחול כהה שעולה מבסיס אבן בהיר בן ארבע עד חמש קומות, ולידו אגף ישר יותר בחיפוי בהיר עם חלונות מרובעים. הכניסה הראשית נמצאת בבסיס האבן ופונה לרחוב, ועל כתר הבניין יושב שלט הבעלים. הרחוב מתחת הוא ציר תנועה פעיל עם אוטובוסים ורמזורים, כלומר הבניין יושב ישירות על הכביש ולא בתוך מתחם סגור. ממש ממערב עומד מגדל זכוכית משופע וגבוה יותר, כך שהחזית המערבית של הקומות הגבוהות רואה מגדל ולא שמיים פתוחים.
בפנים אין תקן אחיד, וזה הדבר החשוב ביותר להבין לפני סיור. הקומה הגבוהה המשופצת בבניין נראית כמו קומת חברת טכנולוגיה: תקרה חשופה עם תעלות מיזוג גלויות ופסי תאורה לינאריים, רצפת פרקט בדוגמת אבן הדייג בחלקים הציבוריים ושטיח באזורי העבודה, מחיצות זכוכית בפרופיל שחור סביב חדרי הישיבות, מטבחון עם ארונות כחולים ואי מעוגל, קפיטריה עם ציורי קיר ואזור פנאי עם שולחן פינג פונג. קומה אחרת בבניין נראית אחרת לגמרי: תקרה אקוסטית מודולרית עם גופי תאורה שקועים, שטיח משרדי, מחיצות נמוכות בין עמדות ותריסים על החלונות, כלומר משרד קלאסי ומחולק. שתי הקומות האלה יושבות באותו בניין, ולכן שאלת הגמר כאן היא שאלה של קומה ולא של מגדל.
למי מגדל היובל מתאים, ולמי פחות
הבניין הזה עובד הכי טוב עבור מי שמחפש כתובת יציבה ורשמית ליד גופי ממשלה: משרדי עורכי דין, יועצים, רואי חשבון, נותני שירות לגופים ציבוריים, וחברות שמעסיקות עובדים שמגיעים ברכבת. גם ארגון גדול שרוצה לאחד כמה אתרים תחת קורת גג אחת ימצא כאן משהו שקשה למצוא באזור: שטח רציף שאפשר למתוח עד 6,000 מ"ר בלי לפצל בין בניינים.
פחות מתאים למי שמחפש חלל קטן וגמיש לצוות של חמישה עד עשרה אנשים, כי ההיצע הנוכחי מתחיל בשטח שדורש מילוי אמיתי. פחות מתאים גם למי שרוצה לובי מעוצב וסביבה של חברות צעירות, כי האופי כאן ציבורי ומסודר ולא בוטיקי. ומי שהתקציב שלו סוגר על שטח קטן בקומה גבוהה צריך לדעת שהוא משלם את הקצה העליון של הטווח, בעוד ששטח של 1,200 מ"ר או יותר קונה מחיר למ"ר נמוך משמעותית.
שאלות נפוצות על מגדל היובל
איפה נמצא מגדל היובל?
בדרך מנחם בגין 144 בתל אביב, על הצומת עם רחוב קפלן, בקצה מתחם שרונה ומול תחנת רכבת השלום. הבניין מוכר גם בשם מגדל קריית הממשלה.
כמה קומות יש במגדל היובל?
36 קומות. הבניין אוכלס ב-2005 אחרי שהתוכנית המקורית שלו הוגבהה תוך כדי הבנייה, ולכן הוא גבוה יותר ממה שתוכנן בהתחלה.
אילו משרדים להשכרה במגדל היובל פנויים כרגע, ובאיזה מחיר?
שלושה שטחים. אחד של 1,200 מ"ר בקומה גבוהה, אחד קטן יותר בקומה 29 שמחולק ל-15 חדרים, ואחד גדול באמצע המגדל שאפשר לקבל החל מ-2,000 מ"ר ועד לשטח הגדול ביותר בבניין. הטווח המבוקש נע לפי הגודל והגמר, ודמי הניהול זהים לכולם.
להשוואה מול שאר ההיצע באזור, ריכזנו את כל משרדים להשכרה בתל אביב בעמוד אחד, עם טווחי המחירים והשטחים בכל מגדל.
נערך על ידי ניב ברוך, מתווך משרדים מורשה בתג נכסים, רישיון תיווך 315190. המחיר והזמינות של כל משרד יאומתו בעת הפנייה.
לקריאה נוספת
