נמל תל אביב
בניין משרדים בן שש קומות בנמל תל אביב 38, בקצה הצפוני של אזור חוף הים. מה שמייחד אותו הוא שכל היחידות פונות מערבה אל הים, ושלרשות הדיירים עומד גג משותף עם רצפת עץ ומעקה זכוכית שמשקיף אל המזח ואל רחבת הנמל. הבניין מתאים במיוחד לחברה שהמשרד שלה הוא גם כלי גיוס, כי הנוף והמתחם עושים חצי מהעבודה בסיור מועמדים. המגבלה המרכזית היא הגודל: היחידות כאן מתחילות ב-220 מ"ר, ואין כאן מלאי לצוות של שלושה אנשים.
מה יש בנמל תל אביב 38
הבניין בן שש קומות, והיחידות שמוצגות כאן נעות בין 220 ל-760 מ"ר. רובן משרדים שלמים ומחולקים, כלומר אופן ספייס עם חדרי ישיבות סגורים, פינת קבלה, מטבח ושירותים בתוך היחידה. הגג המשותף הוא הנכס הבולט של הבניין: הוא מרוצף עץ לכל שטחו, מוקף מעקה זכוכית שקוף כדי לא לחסום את הים, ומוצבים בו שולחנות ארוכים שמאפשרים להשתמש בו כחלל עבודה או אירוח ולא רק כמרפסת תצפית.
החניה אינה כלולה בשכירות, והמחיר שלה משתנה בין יחידה ליחידה: במלאי שמוצג כאן הוא נע בין 700 ל-1,100 שקלים לחודש למקום. בנוסף לחניון הבניין קיימים חניוני המתחם עצמו, כך שלעובד שמגיע ברכב יש יותר מפתרון אחד אבל כולם בתשלום.
איך נראים המשרדים מבפנים
המשרדים כאן עוצבו בקו התעשייתי שהיה נפוץ בחברות טכנולוגיה: תקרה שחורה חשופה שבה תעלות המיזוג ומעברי הכבלים נשארים גלויים, גופי תאורה לינאריים ארוכים, ורצפת בטון מוחלק. ההפרדה בין החדרים נעשית במחיצות זכוכית, כך שהאור מהחלונות החיצוניים מגיע גם לעומק הקומה ולא נעצר בקיר הראשון. באזורי הישיבה המשותפים יש ספות וכורסאות בד מול מסכים גדולים.
חדרי הישיבות הפינתיים הם החלק שהתמונות מראות בבירור. שני קירות זכוכית ניצבים זה לזה, שולחן עגול מעץ באמצע, והחלון מתחיל נמוך מספיק כדי שהמזח והמים ייראו מהכיסא ולא רק בעמידה. בחדרים שפונים צפונה נראית ארובת תחנת הכוח רדינג, ובחלונות המזרחיים נראים גגות הפח המשופעים של האנגרי הנמל ומאחוריהם קו הרקיע של העיר.
מה היה כאן לפני שהיו כאן משרדים
נמל תל אביב הוקם מפני שנמל יפו נסגר במאורעות 1936, וסגירתו איימה על ייצוא ההדרים שהחזיק אז את הכלכלה. הספינה הראשונה פרקה כאן ב-19 במאי 1936, והנמל הקבוע הושלם בפברואר 1938. את התכנון הוביל מהנדס העיר יעקב בן-סירה, אותו אדם שאחראי לתשתית שעליה יושבת העיר הלבנה.
הספנות נעצרה כאן ב-3 בנובמבר 1965, אחרי שנמל אשדוד נפתח, והמתחם הפך למחסנים ולבתי מלאכה. ההתחדשות התחילה בתכנון ב-1988, השיפוץ יצא לדרך ב-2001, ומדצמבר 2004 המקום פועל כמתחם ציבורי. את המרחב הציבורי שרואים היום תכננו מייזליס כסיף אדריכלים יחד עם האדריכלית גלילה יבין, ורחבת העץ שנפרסת על יותר מ-20,000 מ"ר זכתה בפרס רוזה ברבה האירופי לאדריכלות נוף. המשמעות המעשית לשוכר היא שהמשרד יושב בתוך מתחם מתוחזק עם עשרות עסקים פעילים, ולא בשולי אזור תעשייה.
כמה עולה לשכור משרד בנמל תל אביב
במלאי שמוצג בעמוד הזה השכירות נעה בין 100 ל-140 שקלים למ"ר לחודש. ההפרש נובע מהקומה, מרמת הגמר ומכמה ים רואים מהיחידה. לצד השכירות נגבים דמי ניהול בסך 21 שקלים למ"ר לחודש, ומקום חניה נע בין 700 ל-1,100 שקלים לחודש לפי היחידה.
כדי לראות את התמונה המלאה כדאי לחבר את המספרים על יחידה אמיתית. אחת היחידות שמוצגות כאן היא 300 מ"ר ב-140 שקלים למ"ר, כלומר 42,000 שקל שכירות בחודש. דמי הניהול עליה הם 6,300 שקל, וכל מקום חניה בה מוסיף 700 שקל. בסך הכל כ-48,300 שקל בחודש לפני מע"מ עם מקום חניה אחד, ודמי הניהול והחניה לבדם הם כ-15 אחוז מהסכום. המספרים נכונים למלאי שמוצג כאן ביום העדכון, והם מאומתים מול בעל הנכס בעת הפנייה.
איך מגיעים ומה יש מסביב
הבניין יושב בקצה הצפוני של הטיילת, ליד מוצא הירקון. ההגעה ברכב היא דרך רחוב הטיילת ורחוב דיזנגוף צפונה, והחניה במתחם היא בתשלום בכל השעות. המתחם עצמו נגיש להולכי רגל ולרוכבי אופניים לאורך הטיילת, ולכן חלק מהעובדים מגיעים אליו בלי רכב בכלל.
מסביב פועלים עשרות עסקים: מסעדות, בתי קפה, חנויות, אולמות אירועים ושוק האיכרים. רחבת העץ הציבורית ממשיכה מהבניין אל הים, והחוף עצמו נמצא ממש מעבר למזח. להשוואה מול בניינים אחרים בעיר אפשר לעבור על כלל המשרדים להשכרה בתל אביב.
מה שפחות מדברים עליו
שלושה דברים כדאי לדעת לפני שמגיעים לסיור. הראשון הוא שאין כאן מלאי קטן: היחידה הקטנה ביותר שמוצגת כאן היא 220 מ"ר, ולכן צוות של חמישה אנשים ישלם על שטח שהוא לא צריך. השני הוא הגישה: המתחם הוא יעד בילוי, ובסופי שבוע ובערבי קיץ התנועה והחניה סביבו עמוסות בהרבה מאשר באזור משרדים רגיל. השלישי הוא הים עצמו, שהוא היתרון וגם החיסרון: קרבה למים אומרת תחזוקה תכופה יותר של חזיתות, מסגרות וגופי מיזוג, וזה מתבטא בדמי ניהול. 21 שקלים למ"ר הם מעל החציון של 18 שקלים ב-353 הבניינים שאנחנו מציגים, כלומר תוספת של כ-900 שקל בחודש על יחידה של 300 מ"ר לעומת בניין ממוצע.
שאלות נפוצות
איזה גדלים של משרדים יש בנמל תל אביב?
היחידות שמוצגות בעמוד הזה נעות בין 220 ל-760 מ"ר. אין כאן כרגע מלאי מתחת ל-220 מ"ר.
כמה עולה לשכור משרד בנמל תל אביב?
דמי השכירות נעים בין 100 ל-140 שקלים למ"ר לחודש, לפי הקומה, רמת הגמר וכמה ים רואים. לצדם נגבים דמי ניהול בסך 21 שקלים למ"ר לחודש, ומקום חניה נע בין 700 ל-1,100 שקלים לחודש לפי היחידה.
יש גג משותף לדיירי הבניין?
כן. הגג מרוצף עץ, מוקף מעקה זכוכית ומשקיף אל הים ואל רחבת הנמל, ומוצבים בו שולחנות ארוכים כך שאפשר להשתמש בו גם לעבודה ולאירוח ולא רק לתצפית.
יש חניה בבניין?
כן, בתשלום. מקום נע בין 700 ל-1,100 שקלים לחודש לפי היחידה, ובנוסף קיימים חניוני המתחם עצמו, גם הם בתשלום.
מתי הוקם נמל תל אביב?
הספינה הראשונה פרקה בו ב-19 במאי 1936, והנמל הקבוע הושלם בפברואר 1938 בתכנון מהנדס העיר יעקב בן-סירה. הספנות נעצרה ב-1965, והמתחם פועל כמתחם ציבורי מדצמבר 2004.
המשרדים באמת פונים לים?
כן. היחידות פונות מערבה, וחדרי הישיבות הפינתיים מחזיקים שני קירות זכוכית עם מבט ישיר אל המזח ואל המים. בחדרים הצפוניים נראית גם ארובת תחנת הכוח רדינג.
תוך כמה זמן אפשר להיכנס למשרד?
היחידות שמוצגות בעמוד הזה זמינות לכניסה מיידית, ובחלקן אפשר להיות גמישים במועד. בפועל המועד נקבע מול בעל הנכס, ובמשרד שדורש התאמה התכנון והביצוע מתווספים ללוח הזמנים.
נערך על ידי ניב ברוך, מתווך משרדים מורשה בתג נכסים, רישיון תיווך 315190. המחיר והזמינות של כל משרד יאומתו בעת הפנייה.
לקריאה נוספת
